ליאור סוסנה

"מתי ואיך בדיוק הבנת שהתחביב שלך, הצילום, עומד להיות מקצוע ממשי?
מגיל מאוד צעיר. מהרגע שקניתי לעצמי את הניקון ריפלקס הראשונה שלי בגיל 15, תמיד ידעתי שבשלב זה או אחר זה יהיה המקצוע שאשאף לו. למעשה מגיל 15 ועד אחרי הצבא צילום ווידאו וסטילס היה מקור הפרנסה העיקרי שלי.

בתחילת הדרך וכחלק מהטיולים הרבים שעשית, צילמת בעיקר נופים, פורטרטים, תרבויות. איך הגעת לתחום האופנה?
תחום האופנה ובכלל צילום מסחרי מבוים היה סוג של צילום שתמיד סיקרן אותי אך מעולם לא העזתי, עד לאחרונה אפשר לומר. תמיד ידעתי שאני יכול להצליח גם בביום ועבודה עם צוות. למה ספציפית אופנה? זו היתה יותר שאלה של לאן בדיוק אכוון את עצמי בצילום, ואופנה הינו השוק המאתגר והצפוף ביותר, אבל לאלה שעשו את זה יש הצלחה פיננסית אדירה בהשוואה לרוב תחומי הצילום האחרים, כך שזו היתה גם מטרה מוכוונת פיננסית, אבל בעיקר בשל האתגר גדול.

למה דווקא חו”ל, ואיטליה בפרט?
לפני כ 4 שנים, כשחשבתי להסב את עצמי לצילום בלבד ולהפסיק את כל עיסוקיי האחרים, שקלתי לימודים בחו״ל. המחקר שלי בתחום האופנה הוביל אותי למילאנו ולמרנגוני (בית ספר גבוה לאופנה), תיק העבודות שלי זכה במלגה לשנת מאסטר בצילום אופנה, ולשם הלכתי. עד עכשיו אני פה, עדיין בתחילת דרכי (מחייך).

איך בנית את עצמך באיטליה, מאיפה התחלת ואיך הגעת למקום שבו אתה נמצא היום, עבודה עם מגזינים ומותגים מובילים?
עדיין בונה את עצמי… השקעה, לימוד עצמי מטעויות ותמיד להסתכל קדימה ולחשוב איפה עוד אפשר לשפר ואך עוד אפשר לקדם את עצמי ואת העבודה שלי. אין לזה סוף וזה הכיף בזה. דברים איכשהו קורים, קשרים טובים נולדים משיתופי פעולה מוצלחים.

איך היית מגדיר את הסגנון שלך, האם יש משהו שמבדיל אותך מצלמים אחרים לדעתך?
אני מניח שאני מבלבל מאוד, אין לי ממש סגנון חד ומובהק, הייתי אומר. אני אוהב לנסות דברים חדשים, בין אם בתאורה ועד לאינטראקציה עם דוגמניות. אני משתעמם מהר מאוד מהעבודות של עצמי ותמיד מחפש דרך לשפר ולנסות דברים שמעולה לא ניסיתי. אני אוהב להכווין את המחקר שלי מאפס לכל עבודה, בהתאם לאופי העבודה, ופחות לכפות את הסגנון האהוב עלי על הלקוח. אני מעדיף לשדר עבודה ברמה גבוהה מאשר למכור אך ורק סגנון מאוד ייחודי.

מילאנו זה אחד המקומות הכי דומיננטיים כיום באירופה, בכל הקשור לתעשיית האופנה, איך זה משפיע עליך מבחינת התחרות בשוק? מרגישים סוג של לחץ?
תחרות תמיד יש, בעיקר בעיר קטנה כמו מילאנו, עם תעשיה גדולה ובינלאומית לאופנה. ישנם אלפים מכל מקצוע ובכל הרמות, אבל אני לא נותן לזה להשפיע עליי. אני משתדל להתמקד רק במה שאני עושה, תוך ניסיון תמידי לעשות אותו יותר טוב בלי לחצים מיותרים. מה שכן, אני נהנה מלהיות מוקף בהמון השראה ובעיקר רף גבוה לשאוף אליו, כמו שיש במילאנו.

האם היו רגעים שהרגשת שנכשלת באמצע הדרך ושקלת לוותר? מה הרים אותך?
ישנם רגעים קשים, זה הכי טבעי בעולם. זה קשה, זה מתיש מאוד, אבל לעולם לא שקלתי לוותר. גם כשהמצב היה ממש על סף כישלון, תמיד מצאתי דרך להביט למעלה ולסמוך על עצמי שאמצא את הדרך.

איפה אתה רואה הבדלים בין צילום אופנה בארץ לבין צילום אופנה בחו”ל, מבחינת התעשייה עצמה, מה שקורה מאחורי הקלעים?
אין לי ממש הרבה מושג האמת, לא צילמתי אופנה בכלל לפני שהגעתי למילאנו וכשאני בארץ אני בדרך כלל מגיע כתייר לביקור משפחה וחברים. ישנם צלמים מאוד טובים בארץ ואני בטוח שמאחורי הקלעים העניינים ברמה מאוד גבוהה, אבל שוב, בהשוואה למילאנו זו תעשיה פצפונת, כמות העבודה והתקציבים בטוח מכתיבים טון אחר ממה שהולך פה.

ובהמשך לשאלה הקודמת – האם חשבת פעם לחזור לעבוד בארץ?
לצערי, שלא כמו בהייטק, אנחנו לא מעצמה בעולם האופנה והתקרה מאוד נמוכה וצפופה, אבל אי אפשר לדעת מה צופן העתיד. נכון לעכשיו אין בכוונתי להתבסס בארץ, אבל אני תמיד מקפץ בין מדינות. צילום אופנה זה מקצוע שמוציא אותך להרבה טיולים והייתי שמח לקבל עבודות גם בארץ, אבל אני מבוסס פה ואין לי הרבה קשרים בארץ, אז זה לא ממש קורה.. ללא תלונות כמובן.

חוויית צילום מיוחדת שזכורה לך במיוחד?
2 ימי צילום מטורפים בוונציה, עם צוות של 15 אנשים, המונית סירה בקושי זזה מרוב משקל המזוודות והאנשים.

מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך?
את הרגע הזה, שזה רק אני והמצלמה מול הדוגמנית וכולם בשקט. למי שלא נכח בסט אופנה בעבר – לא מדובר בהמון זמן, 95 אחוז מיום הצילומים מושקע בלהכין את הדוגמנית והתאורה למצלמה, כך שהקסם הזה מתבטא בדקות ספורות לכל לוק.

יש משהו שאתה שונא בעבודה שלך?
הלוגיסטיקה שמסביב יכולה להטריף, אופנה זה שוק נורא מהיר והפכפך, תמיד יש שינויים של הדקה ה-90, ביטולים והמון בלת”מים מכל סוג שהוא, דברים שאותי די משגעים, אבל אני לומד להשלים ולחיות איתם, זה חלק מהעסק.

האם אתה מרגיש התנגשות בין הרצון להיות אומנותי לבין הצורך במסחריות?
לא ממש, אני בא למכור מוצר בסופו של יום. אומנות היא מקור השראה מדהים אבל אני לעולם לא שוכח שאני עובד מול לקוח שמטרתו היא למכור לקהל היעד אליו הוא מכוון. אם הגעתי לרמה של אומנות בדרך אז זה מושלם, אבל רק אם זה מוכר. אמנות בשבילי, בגדול, זה מה שאני עושה בזמני הפנוי ובשביל עצמי בעיקר, כמו הפורטרטים ורפורטאג’ שאני מאוד אוהב לצלם.

צלם שאתה אוהב את העבודות שלו באופן מיוחד?
זה משתנה לעיתים, לאחרונה אני ממש נמשך לסגנון הסינמטי המובהק של וינסנט פטרס. וכמובן שאת כל שאר הגדולים שאני מעריץ כמו מריו טסטינו, פיטר לינדברג, ג׳אן פאוולו סגורה ורבים אחרים.

האם אתה מסנן פרויקטים שמציעים לך, או שאתה לוקח כל פרויקט רק בשביל להיות בעשייה? איך אתה בוחר את הפרויקטים שלך?
בעבודות אדיטוריאל אני לרוב מקבל רק עבודות שיכולות להרים את הפורטפוליו שלי, לדוגמה השער האחרון שעשיתי למגאזין ELLE . לגבי עבודות מסחריות, זה תלוי, לרוב התקציבים שאני דורש עושים את עבודת הסינון בשבילי.

האם יש משהו בארץ שאתה מתגעגע אליו במיוחד או שחסר לך?
משפחה, חברים ומזג האוויר.

איפה היית רוצה לראות את עצמך אם ניפגש בעוד עשר שנים מהיום?
ללא ספק הרבה יותר מוצלח, הרבה יותר למעלה. ולהישאר מוקף באהבה, חברים, בריאות וכמובן תמיכת המשפחה.

אם לא היית צלם, מה היית עושה למחייתך (או – דברים שאתה אוהב לעשות כשאתה לא מצלם)?
טייס מסחרי אני מאמין. יש לי מספר רישיונות טיס אזרחיים ואני מאוד אוהב אווירובטיקה. בכלל, אני פריק של תעופה עוד לפני הצילום, אבל הצילום לקח אותי למקומות הרבה יותר מאתגרים בחיים, אני מאמין שהייתי משתעמם מהר מהטסת מטוס מסחרי בסופו של דבר. אבל זו הרגשה מדהימה והיתה התלבטות שכזו בדרך.

טיפים לצלמים שמעוניינים להצליח בחו”ל?
הרבה רצון, התמדה ונחישות. אף אחד לא מחכה לכם בזרועות פתוחות ואין ממש סיפורי סינדרלה, זו עבודה קשה ומתמדת, וכן, צריך חסכונות או גב פיננסי להתחלה. כשחזרתי והסתכלתי שוב על אותה תמונה שמשכה אותי אז, הבנתי בדיוק מה אני אוהבת בסגנון של ליאור (אפילו שהוא טוען שאין לו סגנון חד משמעי). יש איזשהו שילוב של ניגודים, קונפליקט כזה, בתמונות שלו, בסיפור שהן מספרות, וגם קצת מסתוריות אפלולית, משהו שגורם לך לעצור שניה ולהסתכל שוב על כל הפרטים. מבחינתי זה אומר הכל, עכשיו תורכם להתרשם."

רוצים לשוחח עם ליאור? פנו למרכז המידע 0508-531441 info@marangoni.co.il
לאתר של ליאור http://www.liorsusana.com/