קמפוס מילאנו     קמפוס לונדון     קמפוס פאריז     קמפוס שנחאי

לי קנת

kee

לעזוב הכל ולנסוע ללמוד בחו"ל? ב ר ו ר!!!
אם את או אתה קוראים את השורות האלה, אין ספק שהעניין כבר חלף לכם בראש. אני מקווה שבסופן התשובה תתבהר. שמי לי קנט בת 28.לי נפל האסימון כמעט ברגע האחרון, סיימתי תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה בתל אביב והיה לי מעניין, ונחמד ובעיקר העברתי את הזמן בים ובעבודה בבר, הכל היה ר ג י ל.
יום אחד ישבתי עם חברה ודיברנו על מה שבנות מדברות ועל אופנה ומעצבים ואסתטיקה וסטיילינג ודברים שהיו הטבע השני שלי, רק שתמיד ראיתי אותם בתור התחביבים שלי, ואז זה קרה, נפל לי האסימון. פתאום הבנתי שהתחביב הזה יכול להיות מקצוע. אני יכולה להפוך את זה לקריירה שתמיד דמיינתי לעצמי שתהיה לי, רק שאף פעם לא תיארתי שאפשר לקרוא לה בשם, ושיש בית ספר שמכין אותך לזה. התחלתי לעשות מחקר ואלימינציה ובעיקר בזכות העובדה שהאתר של מרנגוני היה הראשון שעלה בחיפוש,ושהיה להם נציג בארץ, התחלתי לרחרח. והשתכנעתי.
מהרגע הזה, שמתבהרת התמונה ופתאום הכל נופל במקום התחלתי להבין את העוצמה שבה נפל לי האסימון, ופשש, איזה מזל יש לי! הגעתי לבית ספר מדהים שיאפשר לי להתקדם בעולם העיצוב בצורה הטובה ביותר.
אני מאמינה שכשדברים צריכים לקרות, אז הקארמה מושיטה יד ונחלצת לעזרה ומקלה על כל החוויה, אבל לגייס את הקארמה לטובתנו זאת לא הבעיה. הבעיה היא להבין מה צריך לקרות.
אני מסיימת השנה שנה שלישית ואחרונה במנהל עסקים של תעשיית האופנה בקמפוס המדהים של מרנגוני במילאנו, ואני עובדת בסטודיו של מעצב אופנה ספרדי רפאל לופז בוגר מרנגוני החל משנה שניה (ובמקרה שלי, השטן לובש דיור).
שלא יהיו אי הבנות, בתור תל אביבית לשעבר, מילאנו לא עיר מגניבה. אין בה הרבה מה לעשות, היא קודרת ויש זיהום אוויר. אבל אני מאושרת. אני מאושרת כי כל אלמנטים האלה מתגמדים לעומת החוויה שאני עוברת פה והיכולת להישאר מרוכזת ומפוקסת על המטרה שלי.כל עולם העיצוב מתרכז כאן ואין הרגשה יותר טובה מזה!
אם האנרגיות חיוביות ויש מטרה שרוצים להשיג אז זה לא באמת משנה איפה. במקרה של מילאנו, זאת גם בירת האופנה ולב התעשייה שאני רוצה להיות חלק ממנה, וזה ערך מוסף בלתי מבוטל.

אם אתם בעניין של לארוז מזוודה ולצאת אל העולם, זה כבר צעד דיי גדול. אחר כך צריך להתקדם צעדים קטנים ובטוחים, ואם אתם שואלים את עצמכם למה להיות רחוק מהבית ורחוק מהחברים ורחוק ממה שאתם מכירים ומחומוס, אז התשובה חייבת להיות ברורה. כי אם לא ברור לכם לאן אתם הולכים אז תחכו רגע ואל תצאו לדרך. אבל כשיצאתם לדרך, תעשו את זה בלב שלם ומתוך רצון להגיע רחוק,ואז השמים הם הגבול, גם אם לא רואים אותם בגלל זיהום האוויר…"(06-11-07)