נועם גורביץ פרק ג' – הקשר בין ישראלית, שקית והשפה האיטלקית

נועם גורביץ' מילאנו 25-02-2019

הקשר בין ישראלית, שקית והשפה האיטלקית

אחרי שהבטחתי לעצמי מקום בקורס מנהל עסקים באופנה, סגרתי כרטיס טיסה, מצאתי דירה ואפילו התחלתי לארגן מסיבת פרידה, הגיעה השאלה החשובה מכולן – האם ללמוד איטלקית או לנסות להתמודד לבד עם השפה? בגלל שעבדתי עד הדקה התשעים והיו לי הרבה הכנות לפני הטיסה, החלטתי שהדרך הטובה ביותר ללמוד שפה חדשה היא פשוטה לחיות אותה. וול, זה לא בדיוק המצב, אבל זו בהחלט הדרך המצחיקה ביותר.

נחתתי במילאנו בידיעה שיש כמה מילים בסיסיות שאני יודעת להגיד באיטלקית – צ'או (שלום), גרצי (תודה), אריבדרצ'י (להתראות), בונג'ורנו (בוקר טוב) ופיצה (פיצה). בימים הראשונים נכנסתי לכל בית קפה בחיוך רחב ובקול רועם "צ'או! בונג'ורנו!", בטוחה שהאיטלקים בכיס הקטן שלי, עד שיום אחד חטפתי "בונג'ורנו" לפנים בשעות הצהריים והכל התבלבל. שיעור מספר 1: בונג'ורנו זה אכן "בוקר טוב", אבל יכול לשמש גם בתור "יום טוב".

אחרי שהתאוששתי מהמכה הזו, נכנסתי לסופר המקומי בצהריים בחיוך רחב ובקול רועם "בונג'ורנו!". בקופה הקופאית החזיקה שקית ושאלה אותי "שקתי?", חשבתי שהיא צוחקת, אולי היא יודעת עברית וזיהתה שאני ישראלית בגלל הביטחון העצמי המופרז והחוצפה בעיניים, הרי לא יכול להיות שהשפה האיטלקית כל כך דומה לעברית. הפלא ופלא, קרלוטה הקופאית לא תדע לזהות עברית גם אם היא הייתה תוספת על פיצה, והנה הגענו לשיעור מספר 2: שקתי (Sacchetti) זה שקיות (ברבים).

אחרי כמה חודשים כבר ממש השתפשפתי בשיחות סופר, שיחות שוק ושיחות בתי קפה. אחד הדברים שהכי עזרו לי היו השיעורים בבית הספר. רוב השיעורים מועברים באנגלית, אבל חלקם באיטלקית עם תרגום סימולטני לאנגלית באוזניות (כך שהמצגת באיטלקית, התרגום באנגלית ואני מסכמת בעברית – חוויה בפני עצמה). בהתחלה הגברתי את מכשיר התרגום לפול ווליום, כדי שהשפה הזרה לא תפריע לי לאנגלית, אבל לאט לאט צברתי ביטחון והתחלתי להחליש את המכשיר ולנסות לקשר בין התרגום למילים האיטלקיות שיוצאות למרצים מהפה. בזכות ההקשבה הסימולטנית לשתי השפות, רמת ההבנה שלי באיטלקית עלתה פלאים.

אומנם אני לא דוברת את השפה כמו אנשים שיושבים ולומדים אותה, אבל אני בהחלט מבינה את רוב הדברים שאומרים לי ומדי פעם מצליחה להשחיל "וה בנה" (זה טוב) ולגרום לאיטלקים שמולי לחשוב שנולדתי וגדלתי במילאנו. האמת היא שאני משתדלת להימנע משיחות ארוכות עד שאני באמת אלמד את השפה ואפסיק לעשות בושות. ההחלטה הזו בוצעה אחרי שניסיתי להגיד לעובדת בדואר שאני מבינה את מה שהיא אומרת, צעקתי "פשה! פשה!" ומתברר שסתם צעקתי עליה "דג! דג!".
שיעור מספר 3: אם יש לכם זמן, סבלנות, וכסף, לכו ללמוד איטלקית.