פרק ד' – אריוודרצ'י מילאנו

אריבדרצ'י, מילאנו
מאת: נועם גורביץ'

"אחרי 3 סמסטרים, 3 תקופות מבחנים, עשרות השכמות ב-6:30 בבוקר, מאות פעמים בהם איחלתי "בוקר טוב, דואומו", אלפי אפרול שפריץ ואינספור פיצות, הגיע הזמן להיפרד לשלום. תם לו עידן ועכשיו הגיע הזמן לקחת את כל הכלים שלמדתי ב"מרנגוני" וליישם אותם בקריירה משגשגת. הפרידה היא מתוקה-מרירה אבל הזיכרונות שאקח איתי ממילאנו שווים כל אריבדרצ'י קורע לב.

מהשיעור הראשון ועד ההגשה האחרונה הייתי מוקסמת ומרותקת מהלימודים עצמם, גיליתי עוד ועוד רבדים באופנה והעיניים שלי הסתכלו יותר ויותר קדימה בקריירה. בכל פעם שנכנסתי לבניין הלימודים התרגשתי מחדש – גם כשנכנסתי בשמונה בבוקר ויצאתי בשמונה בערב, גם כשביליתי שבתות בספרייה החלומית והכנתי פרויקטים על "פנדי" ועל "שאנל", גם בתקופות מבחנים וגם אחרי לילות לבנים. אין ספק שאחת הפרידות הקשות ביותר היא ממכונת הקפה במטבחון. אני מקווה שהיא תתגעגע אליי כמו שאתגעגע אליה.

החוויה ב"מרנגוני" הייתה הרבה יותר מלימודים. בחודשים האלה הכרתי חברות שיישארו איתי עוד שנים רבות, טיילתי ברחבי איטליה, הכרתי את מילאנו טוב יותר משאי פעם אכיר את תל אביב, התענגתי על אפרטיבו ועל סיאסטה ואפילו למדתי כמה מילים באיטלקית (וינו רוסי, פר פאבורה). ברגע שלומדים לאזן בין לימודים ובין שגרה איטלקית החוויה היא עוצמתית בטירוף.

לפני שכף רגלי נחתה על אדמת מילאנו, הרצתי לעצמי את החוויה ב"מרנגוני" אינספור פעמים וניסיתי להבין איך השיעורים יעברו, מה אלמד מהם, אילו אנשים אכיר ואיך ארגיש כלפי העיר בכלל. דיברתי עם הרבה תלמידים לשעבר וכולם אמרו את אותו הדבר: "זו הייתה אחת השנים היפות בחיי". לא תיארתי לעצמי כמה שהם צודקים. עכשיו, עם נשמה שמאוהבת עוד יותר באופנה ובטן שמנמנה מפסטות אני יכולה סוף סוף להגיד בעצמי – זו הייתה אחת השנים היפות בחיי."

רוצים לשוחח עם נועם? התקשרו למרכז ההרשמות הישראלי 03-6525560